העתיד הירוק של הארכיטקטורה הוא ביו-לבנים עשויות מ… שתן?!

למברט השתמשה בשתן ובחיידקים חיים כדי לייצר את הלבנים. היא מאמינה שהביו-לבנים הללו יכולות להיות חלופה מעשית ללבנים המסורתיות, שמיוצרות בטמפרטורות של יותר מ-1,000 מעלות צלסיוס ומייצרות פליטה מסיבית של פחמן דו חמצני.

תהליך הייצור של הביו-לבנים דומה לתהליך ההיווצרות של צדפות בטבע. שתן אנושי, חול וחיידקים, שמייצרים את האנזים אוראז, מעורבבים יחד בתבנית בצורת לבנה. האנזים מפעיל תגובה כימית שמפרקת את האוראה שבשתן ומייצרת סידן פחמתי – שידוע גם כאבן גיר, הרכיב העיקרי במלט. ככל שהלבנים נשארות בתבנית למשך זמן ארוך יותר, כך הן הופכות חזקות יותר.

"אם לקוח מבקש לבנה חזקה ב-40% יותר מלבנת אבן גיר, כל מה שצריך לעשות זה לתת לחיידקים עוד קצת זמן כדי שיוכלו להפוך אותה לחזקה יותר", אמר המנחה של למברט, דילן רנדל (Dyllon Randall). "ככל שמאפשרים לחיידקים הזעירים יותר זמן כדי לייצר את הלבנה, כך התוצר הסופי יהיה חזק יותר. בדרך זו, אפשר להתאים את התהליך לצרכי הלקוח", הוא הוסיף.

המוצר של למברט הוא הראשון מסוגו שמיוצר בצורת לבנה וכן הראשון שמשתמש בשתן אנושי במקום בתרכובת סינתטית. זה היה חשוב לצוות החוקרים, שרצו שהלבנים יהיו חלק ממאמץ כולל למחזור פסולת. תהליך הביו-לבנים איננו מזהם כלל. הוא מייצר חנקן ואשלגן כתוצרי לוואי – שבהם ניתן להשתמש לייצור דשן, כאשר 100 אחוזים מהשתן מומרים לתוצרים שימושיים.

"עכשיו השאלה היא איך להפוך את התהליך לרווחי", אמר רנדל. למרבה המזל, אחד הסטודנטים האחרים שלו כבר עובד על מציאת פתרון לוגיסטי לאיסוף שתן ולטיפולו.

למברט נמצאת בחברה טובה בעידן שבו מהנדסים ברחבי העולם מקדישים לא מעט תשומת לב ללבנים שמגודלות במקום לאלה שמיוצרות, בניסיון להפחית את טביעת הפחמן של ענף הבנייה.